-
בין פולין, לבבל ולירושלים: פועלו של אברהם פירקוביץ להעלאת קראי הית לירושליםבמאה התשע עשרהאריה יריבמתוך: פעמים גיליון 170 - 171
מאמרו של אריה יריב עוסק בקהילת היהודים-הקראים בעיר הית שבעירק, ובמקומו של אברהם פירקוביץ – המשכיל הקראי ואחד ממנהיגי העדה במזרח אירופה – במאמץ להביאם להתיישבות בירושלים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. פירקוביץ מזה, וקראי הית מזה, נציגים של קצוות מרוחקים של הפזורה הקראית העולמית, מצאו עצמם נוטלים חלק בהרפתקה משותפת. פרשת העלאתם של קראי הית לירושלים נותרה בשולי ההיסטריה הקראית, ובשולי ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית החדשה בירושלים, והדיה נמצאים בעיקר בכתביו של פירקוביץ עצמו.
ד"ר אריה יריב הוא חוקר עצמאי. עיקר עניינו בחקר קהילות היהודים-הקראים במזרח אירופה.
yarivarie@walla.co.il -
חוברת 'פעמים' זו עוסקת בהיבטים שונים בחיי הקהילות הקראיות – הקשרים בין הקהילות, יחסיהן עם קהילות אחרות, החגים ולוח השנה הקראי, ועוד. מאמרו של דותן ארד פותח את החוברת ודן בתקופה העות'מאנית המסמנת מפנה משמעותי בתולדות הקראות: לאחר מאות שנים בהן חיו הקראים תחת שלטונות שונים, איחד השלטון העות'מאני תחת מרותו את רוב הקהילות הקראיות בעולם. מציאות גיאו-פוליטית זו חיזקה את הקשרים בין המרכזים השונים של העולם הקראי. היכולת לשלוח מכתבים, לערוך ביקורים, להעביר תרומות, ולהתערב בענייניהן של קהילות רחוקות, השתפרה מאד. גם אלו שחיו מחוץ לעולם העות'מאני – קראי מזרח אירופה, עמדו בקשרים עם קהילות קרים ואסתנבול ודרכן רקמו קשרים עם קהילות רחוקות יותר במרחב העות'מאני. המאמר מתאר את הדרכים בהן שמרו הקראים בעת החדשה המוקדמת על קשרים בין-קהילתיים, משרטט את הנתיבים דרכם הועברו ידיעות מקהילה אחת לזולתה, ומנסה לשחזר כיצד דמיינו הקראים בתודעתם את המרחב הקראי. מן המאמר עולה כי למרות הפיזור הגיאוגרפי הרב, ולמרות ההבדלים הלשוניים (ערבית/תורכית) בין המרכזים השונים, ניתן לדבר על פזורה קראית אחת בעת החדשה המוקדמת.
ד"ר דותן ארד מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, אוניברסיטת בר־אילן
dotan.arad@biu.ac.il -
Published in this paper for the first time are passages taken from the
commentaries of two of the most important Karaite biblical interpreters of
the 10th and 11th centuries, Yafeth ben Eli and Yeshua ben Yehuda, on the
issue of “the slandered bride” (Deut. 22:13-21).The study quotes the Judeo
Arabic sources, and adds an annotated translation. It includes a detailed
,discussion of the commentaries of the Sages and Gaonim on this issue
allowing for a comparative analysis with the early Karaite interpreters. The
discussion can help uncover the origins of early Karaite law, and how it
.crystallized during its early development -
ספר הנר ('כתאב אלסראג'): פירושו של ר' יצחק אבן גיאת למסכתות פסחים ובבא מציעהדן גרינברגרמתוך: גנזי קדם כרך יא
This article presents for the first time fragments of original text of Rabbi
Isaac Ibn Ghiyyatʼs commentary on the Babylonian Talmud, known until
now from other Rabbisʼ quotations. The fragments are from the Pesachim
.and Bava Metzia Tractates
This original text is important for a number of reasons: first, it quotes
many of Ibn Ghiyyatʼs antecedents and is, at times, their sole source; second,
Ibn Ghiyyat quotes segments of the Talmud and addresses the question of
multiple versions, and finally, this is the first time the original text of the
.commentary is being published -
על המקור: מאוספי הספרייה הלאומיתמנהג קטלוניה: מסורת עתיקה נחשפת בשני כתבי יד נדיריםעידן פרץמתוך: עת־מול גיליון 297
-
בית יוצר לשיפור יחסי שכניםעל הקמת מוסד ללימוד השפה הערבית ולידיעת הערביםתמיר גורןמתוך: עת־מול גיליון 297
-
הקצין שנעלם מן המפהתעלומת הקצין הצרפתי מוועדת הגבולות הפרנקו־בריטית (1920–1923)איציק שושןמתוך: עת־מול גיליון 297
-
מרומנטיקה לריאליזם"התחרות" ברומן "שמשון" כקריאה לשינוי תודעתי בציונותלירון סמוליארמתוך: עת־מול גיליון 297
-
מקוקנד לירושליםתולדות "בית יהודיוף" בשכונת הבוכרים ירושליםרחל ברקאימתוך: עת־מול גיליון 297
-
עסקלאן אל־ג'דידהאברהים פאשה ואשקלון החדשהאברהם (אבי) ששון ורועי מרוםמתוך: עת־מול גיליון 297
-
מאמרו של אריה יריב עוסק בקהילת היהודים-הקראים בעיר הית שבעירק, ובמקומו של אברהם פירקוביץ – המשכיל הקראי ואחד ממנהיגי העדה במזרח אירופה – במאמץ להביאם להתיישבות בירושלים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. פירקוביץ מזה, וקראי הית מזה, נציגים של קצוות מרוחקים של הפזורה הקראית העולמית, מצאו עצמם נוטלים חלק בהרפתקה משותפת. פרשת העלאתם של קראי הית לירושלים נותרה בשולי ההיסטריה הקראית, ובשולי ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית החדשה בירושלים, והדיה נמצאים בעיקר בכתביו של פירקוביץ עצמו.
ד"ר אריה יריב הוא חוקר עצמאי. עיקר עניינו בחקר קהילות היהודים-הקראים במזרח אירופה.
yarivarie@walla.co.il -
חוברת 'פעמים' זו עוסקת בהיבטים שונים בחיי הקהילות הקראיות – הקשרים בין הקהילות, יחסיהן עם קהילות אחרות, החגים ולוח השנה הקראי, ועוד. מאמרו של דותן ארד פותח את החוברת ודן בתקופה העות'מאנית המסמנת מפנה משמעותי בתולדות הקראות: לאחר מאות שנים בהן חיו הקראים תחת שלטונות שונים, איחד השלטון העות'מאני תחת מרותו את רוב הקהילות הקראיות בעולם. מציאות גיאו-פוליטית זו חיזקה את הקשרים בין המרכזים השונים של העולם הקראי. היכולת לשלוח מכתבים, לערוך ביקורים, להעביר תרומות, ולהתערב בענייניהן של קהילות רחוקות, השתפרה מאד. גם אלו שחיו מחוץ לעולם העות'מאני – קראי מזרח אירופה, עמדו בקשרים עם קהילות קרים ואסתנבול ודרכן רקמו קשרים עם קהילות רחוקות יותר במרחב העות'מאני. המאמר מתאר את הדרכים בהן שמרו הקראים בעת החדשה המוקדמת על קשרים בין-קהילתיים, משרטט את הנתיבים דרכם הועברו ידיעות מקהילה אחת לזולתה, ומנסה לשחזר כיצד דמיינו הקראים בתודעתם את המרחב הקראי. מן המאמר עולה כי למרות הפיזור הגיאוגרפי הרב, ולמרות ההבדלים הלשוניים (ערבית/תורכית) בין המרכזים השונים, ניתן לדבר על פזורה קראית אחת בעת החדשה המוקדמת.
ד"ר דותן ארד מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, אוניברסיטת בר־אילן
dotan.arad@biu.ac.il -
Published in this paper for the first time are passages taken from the
commentaries of two of the most important Karaite biblical interpreters of
the 10th and 11th centuries, Yafeth ben Eli and Yeshua ben Yehuda, on the
issue of “the slandered bride” (Deut. 22:13-21).The study quotes the Judeo
Arabic sources, and adds an annotated translation. It includes a detailed
,discussion of the commentaries of the Sages and Gaonim on this issue
allowing for a comparative analysis with the early Karaite interpreters. The
discussion can help uncover the origins of early Karaite law, and how it
.crystallized during its early development -
This article presents for the first time fragments of original text of Rabbi
Isaac Ibn Ghiyyatʼs commentary on the Babylonian Talmud, known until
now from other Rabbisʼ quotations. The fragments are from the Pesachim
.and Bava Metzia Tractates
This original text is important for a number of reasons: first, it quotes
many of Ibn Ghiyyatʼs antecedents and is, at times, their sole source; second,
Ibn Ghiyyat quotes segments of the Talmud and addresses the question of
multiple versions, and finally, this is the first time the original text of the
.commentary is being published