יהודי קרלה הידועים יותר כ"קוצ'ינים", עלו לישראל בשנות החמישים המוקדמות מהודו, שבאותה עת היו בה שלוש קהילות יהודיות. קרלה, הקטנה מבין עשרים ושמונה המדינות בהודו המודרנית, היא רצועת חוף טרופית התחומה ברכס הרי הסהיה בקצה הדרומי של תת היבשת ההודית.
לכל אורך ההיסטוריה של קרלה נמשכו אליה סוחרים ותיירים מהמזרח התיכון,מארצות ערב ומאירופה. רומאים, נוצרים ומוסלמים, וכן יהודים תרמו לעיצוב תרבותה של ארץ זו.
יהודי קרלה מייחסים את מוצאם לתקופות עתיקות ביותר.היסטוריונים קובעים שהיו בקרלה יהודים במאה הי"א על סמך כתב זכויות חרוט על לוחות נחושת שהעניק המלך בהאסקרה ליהודי בשם יוסף רבן.
באחדים  מהשירים יש התייחסות מרומזת למעמד הגבוה של בני הקהילה בתיאור השימוש בזכויות כגון ציד הצבי, השימוש בסנדלי מדיתי, שימוש בגינוני מלכות.
ניתן למצוא בשירים אזכורים להיבטים ייחודיים ליהדות קרלה, כמו השימוש בתליון נישואין, הנהגת הקהילה בידי מועצת זקנים וכן הלאה. אף המנהג שהצמיח את קורפוס השירים של נשות הקהילה ייחודי ליהדות קרלה בהקשר של עולם היהדות.
השירים נשמרו במחברות שהועתקו לרוב בידי הנשים עצמן, ונמסרו מאם לבת, והם מעידים על שיעור האוריינות הכללי הגבוה של הנשים היהודיות המסורתיות בקרלה.
בנוסף על התרומה הייחודית של שירים אלה לארון הספרים היהודי הם מהווים מרחב לשיח נשים, ומעידים על החלק הפעיל שלקחו נשות הקהילה בפיתוח מורשתה התרבותית של קהילתן, בשימורה ובמסירתה. היצירתיות של הנשים וחופש המחשבה שלהן באו לידי ביטוי לגיטימי ואף רצוי במסגרת חברה שמרנית ומסורתית, בלי לפגום בנורמות החברתיות והדתיות.
השירים נחלקים כך: שירים היסטוריים, שירים מקראיים, שירי דבקות, שירי חתונה ושונות.