מאמרים מכתבי העת

חוברת ‘פעמים’ זו עוסקת בהיבטים שונים בחיי הקהילות הקראיות – הקשרים בין הקהילות, יחסיהן עם קהילות אחרות, החגים ולוח השנה הקראי, ועוד. מאמרו של דותן ארד פותח את החוברת ודן בתקופה העות’מאנית המסמנת מפנה משמעותי בתולדות הקראות: לאחר מאות שנים בהן חיו הקראים תחת שלטונות שונים, איחד השלטון העות’מאני תחת מרותו את רוב הקהילות הקראיות בעולם. מציאות גיאו-פוליטית זו חיזקה את הקשרים בין המרכזים השונים של העולם הקראי. היכולת לשלוח מכתבים, לערוך ביקורים, להעביר תרומות, ולהתערב בענייניהן של קהילות רחוקות, השתפרה מאד. גם אלו שחיו מחוץ לעולם העות’מאני – קראי מזרח אירופה, עמדו בקשרים עם קהילות קרים ואסתנבול ודרכן רקמו קשרים עם קהילות רחוקות יותר במרחב העות’מאני. המאמר מתאר את הדרכים בהן שמרו הקראים בעת החדשה המוקדמת על קשרים בין-קהילתיים, משרטט את הנתיבים דרכם הועברו ידיעות מקהילה אחת לזולתה, ומנסה לשחזר כיצד דמיינו הקראים בתודעתם את המרחב הקראי. מן המאמר עולה כי למרות הפיזור הגיאוגרפי הרב, ולמרות ההבדלים הלשוניים (ערבית/תורכית) בין המרכזים השונים, ניתן לדבר על פזורה קראית אחת בעת החדשה המוקדמת.
ד”ר דותן ארד מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע”ש ישראל וגולדה קושיצקי, אוניברסיטת בר־אילן
dotan.arad@biu.ac.il

חוברת ‘פעמים’ זו עוסקת בהיבטים שונים בחיי הקהילות הקראיות – הקשרים בין הקהילות, יחסיהן עם קהילות אחרות, החגים ולוח השנה הקראי, ועוד. מאמרו של דותן ארד פותח את החוברת ודן בתקופה העות’מאנית המסמנת מפנה משמעותי בתולדות הקראות: לאחר מאות שנים בהן חיו הקראים תחת שלטונות שונים, איחד השלטון העות’מאני תחת מרותו את רוב הקהילות הקראיות בעולם. מציאות גיאו-פוליטית זו חיזקה את הקשרים בין המרכזים השונים של העולם הקראי. היכולת לשלוח מכתבים, לערוך ביקורים, להעביר תרומות, ולהתערב בענייניהן של קהילות רחוקות, השתפרה מאד. גם אלו שחיו מחוץ לעולם העות’מאני – קראי מזרח אירופה, עמדו בקשרים עם קהילות קרים ואסתנבול ודרכן רקמו קשרים עם קהילות רחוקות יותר במרחב העות’מאני. המאמר מתאר את הדרכים בהן שמרו הקראים בעת החדשה המוקדמת על קשרים בין-קהילתיים, משרטט את הנתיבים דרכם הועברו ידיעות מקהילה אחת לזולתה, ומנסה לשחזר כיצד דמיינו הקראים בתודעתם את המרחב הקראי. מן המאמר עולה כי למרות הפיזור הגיאוגרפי הרב, ולמרות ההבדלים הלשוניים (ערבית/תורכית) בין המרכזים השונים, ניתן לדבר על פזורה קראית אחת בעת החדשה המוקדמת.
ד”ר דותן ארד מלמד במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע”ש ישראל וגולדה קושיצקי, אוניברסיטת בר־אילן
dotan.arad@biu.ac.il

במדור ‘תעודה’ מובאות שלוש תעודות. פרופ’ ירון בן-נאה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ’ דן שפירא מהאוניברסיטה הפתוחה דנים באיגרת תחינה ששלחו ראשי הקהילה הרבנית אל מנהיגי הקהילה הקראית בקרים. פרופ’ חזי מוצפי ופרופ’ דן שפירא עוסקים בקונטרס ובו ‘עשרה עיקרי האמונה’ הקראית. ד”ר מנחם ולדמן, דב גולדפלם ודניאל בלטה מביאים את יומן מסע המשלחת של ד”ר דן הראל ויונה בוגלה בהרי סֵמיֶין . במדור ביקורות הספרים דן ד”ר יהודה צבי שטמפפר במהדורה הביקורתית של ‘ספר העדויות והשטרות’ לרס”ג. ד”ר אבי-רם צורף (האקדמיה ע”ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים ומכללת ספיר) דן בספרו של מיכאל גרוס ‘בן יהוידע: עיונים בפירושי הרב יוסף חיים לאגדות התלמוד’.

במדור ‘תעודה’ מובאות שלוש תעודות. פרופ’ ירון בן-נאה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ’ דן שפירא מהאוניברסיטה הפתוחה דנים באיגרת תחינה ששלחו ראשי הקהילה הרבנית אל מנהיגי הקהילה הקראית בקרים. פרופ’ חזי מוצפי ופרופ’ דן שפירא עוסקים בקונטרס ובו ‘עשרה עיקרי האמונה’ הקראית. ד”ר מנחם ולדמן, דב גולדפלם ודניאל בלטה מביאים את יומן מסע המשלחת של ד”ר דן הראל ויונה בוגלה בהרי סֵמיֶין . במדור ביקורות הספרים דן ד”ר יהודה צבי שטמפפר במהדורה הביקורתית של ‘ספר העדויות והשטרות’ לרס”ג. ד”ר אבי-רם צורף (האקדמיה ע”ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים ומכללת ספיר) דן בספרו של מיכאל גרוס ‘בן יהוידע: עיונים בפירושי הרב יוסף חיים לאגדות התלמוד’.

במדור ‘תעודה’ מובאות שלוש תעודות. פרופ’ ירון בן-נאה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ’ דן שפירא מהאוניברסיטה הפתוחה דנים באיגרת תחינה ששלחו ראשי הקהילה הרבנית אל מנהיגי הקהילה הקראית בקרים. פרופ’ חזי מוצפי ופרופ’ דן שפירא עוסקים בקונטרס ובו ‘עשרה עיקרי האמונה’ הקראית. ד”ר מנחם ולדמן, דב גולדפלם ודניאל בלטה מביאים את יומן מסע המשלחת של ד”ר דן הראל ויונה בוגלה בהרי סֵמיֶין . במדור ביקורות הספרים דן ד”ר יהודה צבי שטמפפר במהדורה הביקורתית של ‘ספר העדויות והשטרות’ לרס”ג. ד”ר אבי-רם צורף (האקדמיה ע”ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים ומכללת ספיר) דן בספרו של מיכאל גרוס ‘בן יהוידע: עיונים בפירושי הרב יוסף חיים לאגדות התלמוד’.

מקום נכבד היה לרש”י בין הפרשנים ששאבו מהם מתרגמי המקרא לערבית. הדבר בולט בשרחים המאוחרים שהשתחררו מתרגום רס”ג. להדגמת הדברים בודקת ד”ר הדר פרי תרגומים של שבעה שרחים ממרוקו ומתוניסיה לצמחים הנזכרים בבראשית. במאות המוקדמות יותר הושפע תרגומם מתרגום רס”ג למקרא. אך במאות 18–20 ניכרת השפעת רש”י על תרגום הצמחים הללו.
ד”ר הדר פרי היא חוקרת עצמאית. עבודת הדוקטור שלה עסקה בכתבי יד מצפון אפריקה שתחומם הפילוסופיה של הרפואה הערבית.
hadper@gmail.com

מחקרם של סולי שאהוור ואנטולי מישייב דן בקהילות הסובוטניקים שהתיישבו בנפת לנקוראן שבמחוז באקו, בעיקר בשנים של חופש דת (1906 – 1914), חושף טפחים חדשים באינטראקציה שלהן עם השלטונות הרוסיים, בוחן כיצד השפיעו היחס מצד יהודי הזרמים השונים ביהדות על אורח חייהן הדתי, ומסביר כיצד ריבוי הזרמים ביהדות פיצל גם אותן עד כדי הסתגרותן האחת מפני זולתה.
ד”ר סולי שאהוור החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, אוניברסיטת חיפה; מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה.
ד”ר אנטולי מישייב, מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה.
sshahvar@univ.haifa.ac.il; anatolymish@gmail.com

מאמרם של אמיר אשור ותמר צבי כולל עיון פילולוגי בשמונה קטעים הכוללים תרגומים ערביים לפסוקים מספר בראשית, שהועתקו ככל הנראה בידי שמואל בן יעקב. באחד הקטעים זוהו שרידים של תרגום רס”ג, בקטע נוסף נמצאו שרידי תרגומו של יפת בן עלי, ובששה קטעים נוספים נמצא תרגום ערבי מעורב, משל רס”ג ומשל יפת בן עלי. ייתכן ששבעת הקטעים האחרונים השתייכו במקורם לכתב יד אחד.

ד”ר אמיר אשור, עמית מחקר במרכז לחקר בין-תחומי של הגניזה הקהירית באוניברסיטת חיפה.
פרופ’ תמר צבי, פרופ’ מן המניין בחוג ללשון העברית וראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע”ש יוסף ורשלין ברדה באוניברסיטת חיפה.
tzewi@univ.haifa.ac.il; amirashur@gmail.com