בעקבות חורבן ירושלים בשנת 70 הקימו החכמים מרכז רוחני ביבנה, אך הספרות התנאית ואף הספרות האמוראית הקדומה אינן מתארות את התפתחותה של התרחשות זו. עם זאת, היעדר זה בספרות הקדומה הושלם בספרות האמוראית המאוחרת באמצעות סיפור שתיאר את בריחת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים, פגישתו עם הקיסר אספסיאנוס וקבלת רשות מן הקיסר לעבור ליבנה. מעשה בריחת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים העלה מספר שאלות במחקר המודרני: האם רבן יוחנן בן זכאי אכן פגש את הקיסר? האם ביציאתו מירושלים הנצורה בגד רבן יוחנן בן זכאי בעמו? האם מעשה הבריחה מתאר את ניצחון הדת היהודית על התרבות הרומית? נבקש לסקור את התשובות המסורתית לשאלות ולבחון מדוע עלינו לדחותן לטובת גישה אחרת לסיפור.