קתדרה גיליון 174

קתדרה גיליון 174

תוכן

  • פתח דבר
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • הגלוי והנסתר: סצנת השתנות קדומה בשבטה
    אמה מעיין-פנר, רוית לין, יותם טפר, גיא בר-עוז
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • תעודה - 'אני ואת זה בחברתו של זה עד אשר יגזור האל יתעלה שנמות בארץ ישראל': מכתב
    עודד זינגר
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • בין אוטוביוגרפיה לביוגרפיה: איטה ילין כמקרה מבחן
    רוני באר-מרקס
    מתוך: קתדרה גיליון 174

    איטה ילין היתה מן הדמויות הנשיות המרתקות שחיו ופעלו במפנה המאות ה-19/20. מיקומה על קו התפר – בין ישן לחדש, בין מסורת לקדמה, בין מערב למזרח; כתיבתה הספרותית בעברית כפי שבאה לכלל ביטוי בספרה האוטוביוגרפי "לצאצאי"; ועשייתה הציבורית הענפה, בפרט תפקידה כמנהלת בית החולים "עזרת נשים" – כל אלה סימנו אותה בתודעה הציבורית ובזיכרון ההיסטורי כאשה פורצת דרך.
    ואולם, דימויה זה, המבוסס בעיקרו של דבר על ספרה האוטוביוגרפי, נסדק כאשר קוראים במכתביה ובמכתבים שנשלחו אליה. מתוך המכתבים עולה תמונה של אשה שלאורך שנים רבות היתה נתונה כל-כולה בעשייה החומרית ומכונסת בד' אמות ביתה; אישה שלא ניכרה בה סקרנות או עניין, השכלה רחבה או תרבות פנאי, פתיחות מחשבתית או רעיונית.
    המאמר מבקש לבחון את הפער בין הדמות העולה מספר הזכרונות שנכתב בערוב ימיה לבין זו המצטיירת מתוך המכתבים שנכתבו בזמן אמת ולהעניק לו הסבר.

  • אשמת תל חי: שורשי הטראומה והמיתוס
    מולי ברוג
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • מדינות ערב והתוכניות לבנאום ירושלים, 1950-1947
    אלעד בן-דרור
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • אקטיביזם של ניצולי השואה בעשורים הראשונים של מדינת ישראל: המקרה של מאיר מרק דבור
    בעז כהן
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • להבדיל בין קודש לחול': עיצובה של רחבת הכותל המערבי אחרי מלחמת ששת הימים ומשמעויו
    שמואל בהט
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • עם הספר - היכן יש עוד אנשים כאלו?
    אודי מנור
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • עם הספר - איגרות מהמערב הפרוע או מהפריפריה-בהיווצרות
    דוד מוצפי-האלר
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • סיום
    מתוך: קתדרה גיליון 174
  • ניסיון::: בין אוטוביוגרפיה לביוגרפיה:
    איטה ילין כמקרה מבחן
    רוני באר-מרקס
    מתוך: קתדרה גיליון 174
    30

    איטה ילין היתה מן הדמויות הנשיות המרתקות שחיו ופעלו במפנה המאות ה-19/20. מיקומה על קו התפר – בין ישן לחדש, בין מסורת לקדמה, בין מערב למזרח; כתיבתה הספרותית בעברית כפי שבאה לכלל ביטוי בספרה האוטוביוגרפי "לצאצאי"; ועשייתה הציבורית הענפה, בפרט תפקידה כמנהלת בית החולים "עזרת נשים" – כל אלה סימנו אותה בתודעה הציבורית ובזיכרון ההיסטורי כאשה פורצת דרך.
    ואולם, דימויה זה, המבוסס בעיקרו של דבר על ספרה האוטוביוגרפי, נסדק כאשר קוראים במכתביה ובמכתבים שנשלחו אליה. מתוך המכתבים עולה תמונה של אשה שלאורך שנים רבות היתה נתונה כל-כולה בעשייה החומרית ומכונסת בד' אמות ביתה; אישה שלא ניכרה בה סקרנות או עניין, השכלה רחבה או תרבות פנאי, פתיחות מחשבתית או רעיונית.
    המאמר מבקש לבחון את הפער בין הדמות העולה מספר הזכרונות שנכתב בערוב ימיה לבין זו המצטיירת מתוך המכתבים שנכתבו בזמן אמת ולהעניק לו הסבר.

שנת הוצאה: תש"ף / 2020
מספר עמודים: 204
מק"ט: 4474
דילוג לתוכן