בתקופה מתוחה וכואבת, כמו זו שאנו נמצאים בה בימים אלה, מקבלים נושאים, שלכאורה אין להם קשר ישיר למצב, משמעות אחרת. הגדות הפסח שחיילות ה־ATS במצרים הכינו במלחמת העולם השנייה מבטאות את שאיפתן לחירות ואת רצונן לצאת ממצרים לארץ ישראל ומחדדות את ערך החירות, שאנו כה מייחלים לה בימים אלה.
גם המתח בין יהודים לערבים עולה מכמה מאמרים. שפירא מתאר מה עלה בגורלה של יוזמת שלום של נציגי היישוב היהודי בעמק יזרעאל ב־.1948 ששון וסובול מספרים על יהודייה שחיה כערביה במגד‘ל–אשקלון הערבית עד 1948 והייתה עדה לאירועים קשים ברחובות העיירה הערבית. ארנוולד ושפנייר כותבים על הקמתם של שני בתי כנסת שנבנו בירושלים על רקע הפרעות והמלחמות.
אך יש גם נושאים אחרים: טל מתאר את דמותו של עקילא אגא אל־חאסי הבדואי וכיצד הצליח לשלוט בגליל; כרמי ולידור מנסים להתחקות אחרי משחק המטקות הפופולרי בישראל; ליפסון מביא את סיפורם של ספרי החותמות של אופנבך ואת מבצע השבת הספרים השדודים למקומם; והנדלמן בודק את ההבדל בין מסורות חילוף ילדים בקרב יהודים ונוצרים.