ביאליק היה לא רק המשורר הלאומי. הוא היה אדם מעניין, שופע הומור. בעל ידע עצום, איש רעים שידע גם לכעוס, וקרוב לוודאי הדמות הספרותית המרכזית של העם היהודי במשך עשרות שנים. השפעתו ניכרת גם בימינו, ואין שבוע שבו לא מופיע ספר או מאמר חדש על יצירתו או על תרומתו לתרבות העברית והיהודית.
הוא נולד ברוסיה בשנת 1873, ובה חי כמעט חמישים שנה. תקופה קצרה התגורר בגרמניה, וב-1924 עלה ארצה והקים את ביתו בתל אביב.
עשר שנים הטביע את חותמו על העיר. כשנפטר ללא עת ב-1934, בגיל 61, אמר אחד מידידיו: "אולי טוב שלא היו לו ילדים. לפחות לא נשארו יתומים". וידיד שני השיב: "כולנו יתומים".