כרך יוון הוא הספר הארבעה-עשר בסדרה “קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים”.
ההיסטוריה הארוכה של יוון, המבנה הגאוגרפי המיוחד שלה ומיקומה בין מזרח למערב ובין עולם האיסלאם לעולם הנצרות עיצבו חיים יהודיים עשירים ומגוונים בקהילות שחלקן נמנות עם הקהילות היהודיות העתיקות בגולה. שתי סוגיות היסטוריות מרכזיות נדונות ברבים מפרקיו של הכרך והן קשורות זו לזו: תהליכי מודרניזציה והשתלבותן של הקהילות במדינה, תחילה במדינה העות’מאנית ולאחר מכן במדינת הלאום היוונית. במאות התשע-עשרה והעשרים חוו הקהילות היהודיות ביוון שינויים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים מהירים. זרמים רעיוניים מסוגים שונים השפיעו על בני הקהילות ועודדו צמיחה של מגמות חדשות. שינויים אלה גרמו לעתים למאבקים פנימיים בתוך הקהילות היהודיות ולמתחים בינן לבין החברה הסובבת, אך לעתים גם אפשרו הזדמנויות חדשות. אימוץ התרבות והשפה הצרפתית, ציונות, סוציאליזם, השתלבות בחברה הסובבת ובתרבותה, חילון, קידום מעמדן של הנשים והגירה הם בין התופעות והתהליכים הנדונים בכרך.
קהילת סלוניקי הייתה עד לשואה הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר ביוון ואחת הקהילות החשובות והמשפיעות במרחב התרבותי היהודי-הספרדי, סמל לחיים יהודיים עצמאיים ועשירים בגולה. מטבע הדברים קהילה זו זוכה ליצוג ניכר בספר, ועם זאת מוצג בו גם הגיוון התרבותי, הלשוני והחברתי של יהודי יוון כפי שהתקיים מאות בשנים בקהילות אחרות. בסוף הכרך נדונה בהרחבה השואה ביוון, שהביאה להשמדת מרבית יהודיה. חלק מן הניצולים בחרו להגר מיוון, וחלקם בחרו להישאר על אדמתה ולשקם את מקצת הקהילות. שני הפרקים החותמים כרך זה מתמקדים בחיים היהודיים ביוון לאחר השואה ובשימור הזיכרון של הקהילות שאינן.