במשך מאות שנים היה למפגש בין יהודים לנוצרים תפקיד חשוב בסימון גבולות הזהות האישית והקהילתית של שתי הקבוצות, הן של המיעוט היהודי והן של חברת הרוב הנוצרית. תפקיד מרכזי במיוחד היה לוויכוח המתמשך בין בני שתי הדתות ולאופן שבו ניסח אוגוסטינוס, אחד מאבות הכנסייה החשובים, את המשמעות התיאולוגית של המפגש ביניהם.