בקורס זה נעסוק בהתהוות הנצרות מקבוצה קטנה לדת נרדפת ועד לדת השלטת באימפריה הביזנטית. נתבונן על תהליכים ותופעות ההיסטוריות, נכיר דמויות מפתח וחיבורים מרכזיים ונבחן את השימוש באמנות להעברת המסרים של הדת החדשה.
מרצים: איילת אורפז, יסכה הרני, ד"ר דן יפה, ד"ר חגי משגב, האב ד"ר דוד נויהאוז, ד"ר אנסטסיה ו' קשמן, ד"ר בתיה רחמילביץ

ט' באייר תשפ"ג, 30-4-23
משנתו של ישוע: רפורמה, כפירה או אמונה?
בבחינה היסטורית, ישוע הוא יהודי שחי בסוף ימי הבית השני: הוא חזה במקדש בשיא תפארתו והיה חלק ממגוון זרמים ודעות בתקופתו. מה הייתה יהדותו? למה הדת הנוצרית מתבססת עליו? האם הוא התכוון ליצור דת חדשה? על אלו ועוד, במבט על משנתו על ישוע ועל הרקע לגיבושה.
מרצה: ד"ר דן יפה

טז' באייר תשפ"ג, 07-5-23
האם פאולוס הוא מייסד הנצרות?
מי היה פאולוס? ע"פ המקורות הוא הגדיר את עצמו כיהודי, למרות שהעמיד את העקרונות לייסוד דת שונה. מה היה יחסו למצוות ולאמונה באל אחד? מדוע הנצרות מושתתת עליו? נתחקה אחר הרעיונות הגדולים של מי שנחשב מייסד הנצרות בפועל.
מרצה: ד"ר דן יפה

כג' באייר תשפ"ג, 14-5-23
מי אתה, בעצם? יהודים ונוצרים בתחילת הדרך
ראשית הנצרות מעורבת בחברה היהודית של סוף ימי בית שני כמעט לבלי הכר, אבל כמה ממצאים בשטח משויכים אליהם. נכיר את סביבת החיים של ראשית הנצרות, ומה ניתן לזהות ממנה.
מרצה: ד"ר חגי משגב

א' בסיון תשפ"ג, 21-5-23
חלף עם הרוח? התמסדות הנצרות במאה השנייה
נעסוק במעבר מתנועה בעלת מתח אסכטולוגי שרוח הקודש, הנבואה וריפוי נסי היו מאפייניה המובהקים, לממסד המעלה על נס את מעמדם של הבישופים. נדון בכתיבת כתבי הקודש ובגיבוש הקנון, בהגדרת האמונה ועוד.
מרצה: איילת אורפז

ח' בסיון תשפ"ג, 28-5-23
תורה והלכה בעולמו של ישוע: כתות, אידיאולוגיה ופרקטיקה
בתקופת בית שני היו מגוון תפיסות בנוגע למטרתה של התורה ולדרך הנאותה לקיים את המצוות, וגם ישוע היה שותף לפולמוס זה. העיון בתורותיו מגלה שישוע הכיר היטב את תפיסות הכתות השונות וביקש לשכלל אותן כדי לקדם תפיסה מוסרית יותר של התורה.
מרצה: ד"ר יאיר פורסטנברג

טו' בסיון תשפ"ג, 04-6-23
עידן המרטירים: רדיפות ותגובות
נעסוק בתופעת הרדיפות נגד הנוצרים מההיבט ההיסטורי, הפולחני והחברתי ובתגובת הנוצרים אליהן, ונבחן ניסיונות במחקר להסביר את נכונותם של הנוצרים להקריב את חייהם למען אמונתם.
מרצה: איילת אורפז

כב' בסיון תשפ"ג, 11-6-23
פגאני-נוצרי-מרטיר: יוסטינוס משכם מול טריפון היהודי
הדיאלוג עם טריפון הוא חיבורו הגדול והחשוב ביותר של יוסטינוס מרטיר, וידוע גם כוויכוח הקדום ביותר בין הנצרות והיהדות. המחבר נולד כפגאני בשכם והתנצר, בעוד בן־שיחו טריפון הוא יהודי שעזב את ארץ ישראל עקב מרד בר־כוכבא. נעמוד על הפרשנות הנוצרית לספרי הנביאים.
מרצה: יסכה הרני

כ"ט סיוון תשפ"ג, 18-6-23
ארבעה המה נפלאו ממני: ספרי הבשורה
לקראת סוף המאה השנייה, הוגה נוצרי הציע שילוב של ארבעה ספרי הבשורה לתוך סיפור אחד אודות ישוע המקל על הבנת המאמינים. מובילי הכנסייה דחו את ההצעה והעדיפו לשמור על רב-גוניות בארבעה הספרים המיוחסים למתי, מרקוס, מתי ויוחנן. מה הם מאפייני הספרים ולמה החליטו לשמור על כל אחד לחוד, למרות הרצון לאחד את סיפורו של ישוע?
מרצה: האב ד"ר דוד נויהאוז

ו' תמוז תשפ"ג, 25-6-23
להנכיח את ישוע: ספר מעשי השליחים
הספר החמישי של הברית החדשה מתאר את תולדות הכנסייה בעקבות עלייתו של ישוע השמיימה. מה התפקיד של הספר בין כתבי הקודש הנוצריים? מה המסרים התיאולוגיים שהכניס המחבר לספר וכיצד הוא קשור לשאר כתבי הברית החדשה?
מרצה: האב ד"ר דוד נויהאוז

י"ג תמוז תשפ"ג, 02-7-23
המשכיות ושינוי באמנות הנוצרית הקדומה
נעסוק במעבר מהתקופה הרומית לתקופה הנוצרית הקדומה, שמתאפיין בשינוי סגנוני בציור ובפיסול בצד אימוץ צורות ותכנים מהאמנות היהודית והפגאנית.
מרצה: ד"ר בתיה רחמילביץ

כ' תמוז תשפ"ג, 09-7-23
אדריכלות נוצרית בהתהוותה: מבזיליקה לכנסייה
במפגש זה נסקור כיצד הארכיטקטורה הנוצרית הקדומה אימצה מבנים מהעולם הרומי והתאימה אותם לצרכיה.
מרצה: ד"ר בתיה רחמילביץ

כ"ז בתמוז תשפ"ג, 16-7-23
'בסימן זה תנצח': עליית הצלב כסמל הנצרות
כיצד הפך הצלב – כלי העינויים וההוצאה להורג בעולם הרומי – לסמל הדת הגדולה בעולם? האם תיאורי הצלב והצליבה היו נוחים לנוצרים הראשונים? מה הביא לשינוי התפיסה במאות הראשונות לנצרות?
מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן

ה' באב תשפ"ג, 23-7-23
פני האל: דמותו של ישוע באמנות הנוצרית הקדומה
איך נראה ישוע? כולנו יודעים: פנים מאורכות, שער ארוך, שפם וזקן מחודד. אך האם תמיד נראה כך? מסתבר שחיפוש אחר פניו של ישו הוא חלק מרתק בהתפתחות האיקונוגרפיה במאות הראשונות לנצרות.
מרצה: ד"ר אנסטסיה קשמן