כרך איטליה, השלושה עשר בסדרת “קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים”, מקבץ את מחקריהם של טובי המומחים בתחום חקר יהודי איטליה מישראל, מאיטליה ומארצות הברית.
הוא מציג את סיפורה של מסורת יהודית מפוארת, של חברה שבמשך דורות רבים הכירה מקרוב את סביבתה והייתה משולבת בה, ועם זאת ניסתה כמיטב יכולתה לשמור על ייחודה הדתי-תרבותי ועל זהותה הקבוצתית.
לחברה האיטלקית ולמסורתה הדתית הייתה השפעה עמוקה על מסורתם של יהודי איטליה בכל היבטי החיים, למשל ארגון הקהילות, דפוסי החינוך, האדריכלות של בתי הכנסת, המוסיקה, המאכלים והווי היום-יום.
קהילות יהודי איטליה שמרו על רצף מגורים במקום מאז האימפריה הרומית לאורך כל הגלגולים הפוליטיים של חבל ארץ זה, שהיה בשליטת הביזנטים, הנורמנים, המוסלמים, הספרדים, הצרפתים, בית הבסבורג, הכנסייה והאפיפיורים.
האופי הדינמי של מסורות יהודי איטליה הושפע גם מהגירות בלתי פוסקות מכל התפוצות היהודיות החל מראשית ימי הביניים ועד לימינו.