גיליון עת-מול 291
תקציר הספר
מה בגיליון?
הידעתם איך היו מעבירים בעבר מכתב דחוף על פני מרחקים עצומים ומה ההבדל בין יוני ניווט ליונים רגילות? המאמר הפותח של הגיליון עוסק בדואר היונים שפעל בתקופה הממלוכית ושימש לתקשורת מהירה מקהיר לדמשק.
שני מאמרים עוסקים באדריכלים: ניר פלדמן מתחקה אחר האדריכל משה גרשטל, שתכנן את שוק תלפיות – אחד מאתרי הבילוי התוססים בחיפה ומבנים נוספים בחיפה – כולם בסגנון הבין־לאומי; רות עיטם־פכטוביץ מתארת את מסעה בעקבות האדריכל מאיר בן אורי שתכנן בתי כנסת רבים בארץ ואת ארון הקודש לבית הכנסת במושב תקומה שבמערב הנגב.
“אחריות הרופא היא לא רק להוסיף שנים לחיים אלא גם להוסיף חיים לשנים” – כך הוגדר תפקידו של הרופא השיקומי. מתי ואיך התפתחה בארץ הרפואה השיקומית, שעושה עד היום פלאות בשיקום פצועי צה”ל הרבים?
מרדכי אסייג מתאר את ייחודה של עיר הנמל תיטואן ואת הקהילה היהודית שחיה בה; ראובן גפני מספר על ההיסטוריה הסבוכה של חורבה קטנה במזרח הגלבוע; אייל דודסון בודק כמה פעמים חרב בית כנסת החורבה; ויצחק גרינברג בוחן את המאבקים הפוליטיים שעמדו ברקע הקמת השכונות הראשונות לעולים מתימן.
במדור “על המקור” – אנו נחשפים לסיפור מראשית הקריירה של גרשם שלום המעיד על השקפותיו האנטי־מלחמתיות; וב”עת לטייל” – יואב אבניאון לוקח אותנו לסיור בקאקון – מבצר ששימש אחת מתחנות הדרכים של דואר הסוסים ודואר היונים בתקופה הממלוכית.
בתקווה לימים יפים יותר, כי אין לנו ארץ אחרת,
מרוה בלוקה
עורכת ‘עת-מול’
marva@ybz.org.il