גנזי-קדם כרך כב
דבר המערכת
במהלך הכנת כרך כב של 'גנזי קדם' נודע לנו דבר מותו המעציב של פרופ' מנחם יצחק
כהנא ז"ל (1946–2026), מראשי החוקרים במדעי היהדות בימינו. פרופ' כהנא היה
חבר המערכת הבין־לאומית של כתב העת וחוקר מובהק של גניזות, ביניהן גניזות
קהיר וגניזות אירופה. אנו מקדישים לזכרו כרך זה של 'גנזי קדם', ובפתחו דברים
שכתב מנחם בן־ששון על כהנא החוקר והאדם ורשימת פרסומיו.
במרכז הכרך מהדורה ביקורתית מרובעת (מקור ושלושה תרגומים) של
ההקדמות והחלק הראשון של 'ספר הפעלים בעלי אותיות הרפיון' לר' יהודה חיוג',
אשר הכין אלנתן חן. אבו זכריא יחיא בן דאוד (יהודה בן דוד), הידוע בכינויו חיוג'
(945–1012), נחשב לאבי הדקדוק העברי. ספריו 'ספר הפעלים בעלי אותיות הרפיון'
(כתאב אלאפעאל ד'ואת חרוף אללין) ו'ספר הפעלים בעלי אותיות הכפל' (כתאב
אלאפעאל ד'ואת אלמת'לין) הם שני חלקיו של החיבור הדקדוקי החשוב והיסודי
ביותר שנכתב בימי הביניים על הלשון העברית. חיבור זה חולל מהפכה במדע הדקדוק
של הלשון העברית והיה אבן יסוד לכל דיון דקדוקי. חן התקין מהדורה הכוללת
את הנוסח המקורי של החיבור בערבית־יהודית, את תרגומו של ר' משה הכהן אבן
ג'יקטילה לעברית, שנכתב באמצע המאה האחת עשרה, ואת תרגומו של ר' אברהם
אבן עזרא לעברית, מתחילת המאה השתים עשרה; נוסחים אלו מובאים על פי כל
גרסאות עדי הנוסח הקיימים ולצידם מובא תרגום חדש לעברית על פי הנוסח המקורי
בערבית־ יהודית. חן הקדים למהדורה מבוא רחב ומאיר עיניים.
שני מאמרים בכרך עוסקים בפרשנות המקרא. מאמרו של חגי בן־שמאי מציג
דפים יחידאיים שטרם נודעו עד כה מפירוש רב סעדיה גאון לשמות יז, ח–טז,
פסוקים העוסקים במלחמת עמלק. בפירושו לפסוקים אלה הרחיב רס"ג את היריעה
ודן במושג מלחמת האל במקרא. לשיטתו מלחמת האל היא מלחמה שניהלו בני
ישראל ביוזמת האל ושלא בתגובה אנושית על מעשי אויביהם. הוא מנה כמה מקרים
כאלה והאחרון שבהם הוא המלחמה בסיפור אסתר. בן־שמאי מסיק מכך מסקנות
משמעותיות על תפיסת הגאולה של רס"ג ומצביע על השימוש שעשה בפירוש זה
בחומר מדרשי. באותו כתב יד יש גם דיון של רס"ג במידות ומשקלות בקשר לכתוב
בשמות טז, לו, ובן־שמאי דן אף בקטע זה ובאופיו הדידקטי. המאמר כולל מהדורה
מדעית של כתב היד ותרגום שלו לעברית.
מאמרו של יורם ארדר עוסק בעיקרון הקַ רינה בפרשנותו של הקרא יפת בן עלי
למקרא לאור דיונו בזהות העבד העברי. מתברר שיפת סבר כי במונח עבד עברי, הנזכר
בשמות כא, ב ובדברים טו, יב, כיוון הכתוב לגר צדק ולא לעבד ישראלי, ופירושו זה
נסמך על עיקרון ההקשר הענייני, בערבית: קַ רינה. כדי להבין את פרשנותו זו של יפת
ארדר משרטט את מבנה החברה הישראלית בתקופת המקרא כפי שראה אותה יפת
ואת האופן שבו הבין את המונחים אח ועברי בפירושו לפסוקים שונים במקרא. הד
לעמדתו יוצאת הדופן של יפת מוצא ארדר במגילת ברית דמשק, שנתגלתה בגניזת
קהיר בהעתקה מתקופת הגאונים.
בחלק האנגלי של הכרך נדיה וידרו מזהה את פירושו של רב סעדיה גאון
לשמות יב, ב כחיבור פולמוסי העומד בפני עצמו. החיבור עוסק בהצדקת חישוב
לוח השנה העברי על פי העיבור ולא על פי מולד הירח, נושא שעמד במרכז הפולמוס
הרבני–הקראי. וידרו משחזרת בפירוט את תוכן החיבור ומראה שהחיבור תואם
לחלוטין את אזכוריו בחיבורים אחרים. לבסוף היא בוחנת את השתקפותו בכתבים
מרחבי העולם היהודי: מארץ ישראל, מקירואן, מביזנטיון, מספרד ואף בטקסט
שומרוני, ומבהירה את התפקיד המרכזי שמילא בהפצת עמדותיו של רס"ג בנוגע
לעיבור במערב. בנספח למאמר מובאים קטעים נבחרים מהחיבור ותרגומם לאנגלית.
)Hathaway( במדור ביקורת ספרים דותן ארד סוקר את ספרה של ג'יין האת'ווייOttoman-Era Documents from the Cairo Genizah, שיצא לאור השנה. ארד עומד על
חשיבותו המיוחדת של הספר, המציע קובץ תעודות בערבית ובתורכית מן הגניזה
המאוחרת.
