"כמו שני סלעים" אינו רק סיפור חייהם של בתיה ויודקה הלמן, מראשוני קיבוץ גבת. הוא גם סיפורן של קבוצות צעירים וסיפורו של דור, יצירי תקופתם הסוערת והדרמטית, שהתיימרו לעשות מהפכה: יצירת קיבוץ, הקמת מדינה וחברה חדשה המבוססת על ערכים שוויוניים, ובעיקר יצירת אדם חדש.
בתיה ויודקה ראו עצמם מראשית דרכם שליחים מטעם עצמם למעשה גדול. אנשים שונים באופיים היו השניים, אך שלמים עד הסוף בדרכם. שני אנשים חזקים, עקשנים, קשים, שהולכים יחד עד הקצה, בלי לוותר על מה שנדרש מהם בתוקף אמונתם, יחד עם אינסוף ויתורים על מאוויים אישיים. לא אחת הם מתאכזרים לעצמם וגם זה לזה, נאבקים ולא מוותרים – דורשים גם מעצמם וגם מזולתם.