השנה – תרס"ד (1903), והימים קשים בארץ-ישראל. השינאה בין "היישוב הישן", החרדי, לבין "היישוב החדש", הציוני, גדולה והמתח בין המחנות רב. אל מציאות עגומה זו מגיע מרוסיה הרב אברהם יצחק הכהן קוק והקיטוב בין דתיים לחיולניים אינו נותן לו מנוח.
"אי ההבנה ההדדית היא אם האטמות ההדדית" הוא אומר בלבו ומן הרגע הראשון הוא כותב, נואם ועושה כל שביכולתו על מנת לקרב לבבות ולהמעיט שינאה בין יהודים ליהודים. ואף על-פי שקמים לו מתנגדים ואויבים, הולכת השפעתו ומתרחבת ופעילותו הנועזת לחכמתו הרבה נישאות בפי כל.
הרב קוק נולד בשנת 1865 ברוסיה ומת בשנת 1935 בארץ-ישראל. הוא היה הרב הראשי בארץ ומן המנהיגים הבולטים של היישוב היהודי בתקופת העלייה השנייה. בחייו היה הרב קוק לחידה ולאגדה כאחת. לאחר מותו הפך לסמל ולמופת לאנשים רבים בעלי דעות שונות.