"משפטי שבועות", המפרט את דיני השבועות המוטלות על בעלי דין כחלק מן המערכת המשפטית,, הוא אחד החיבורים החשובים והמשפיעים ביותר שנכתבו בתקופת הגאונים.
הוא נכתב על ידי רב האיי בן שרירא גאון בין השנים 1006-986, כשכיהן כאב בית הדין בישיבת פומפדיתא ולפני שנתמנה לראש הישיבה.
שפת הספר היא ערבית-יהודית.
חשיבות הספר באה לידי ביטוי בתרגומו לעברית פעמיים בימי הביניים. אחד התרגומים נדפס כבר במאה הט"ז, השני נדפס רק לאחרונה.
מלבד העתקה מדויקת של תרגום זה, הספר המונח בזה בפני הקורא, כולל את רובו המכריע של המקור הערבי-היהודי, משוחזר מתוך עשרות קטעי גניזה, וכן מבוא מפורט והערות מרובות של פרופ' שרגא אברמסון ז"ל. הערות אלה עוסקות בבדיקת התרגומים, בהשוואתם זה לזה, בהשוואתם למקור הערבי, בבירור עמדותיו של רב האיי וחכמים אחרים הקרובים לזמנו בסוגיות הלכתיות מגוונות, בגרסותיו של רב האיי במקורות התלמודיים ובפירושיו למקורות אלה.