יוסף אבן שמעון מפורסם כתלמיד האהוב של הרמב"ם, זה שעבורו ואולי בזכותו נכתב מורה נבוכים. אך מסתבר שהשפעתו על יצירתו של מורו הדגול לא נסתכמה בכך. לאיגרת ההשתקה, שיוסף כתב בתשובה לגאון שמואל בן עלי, הייתה חשיבות מרכזית בהתססת הרוחות במה שנקרא "פולמוס הרמב"ם במזרח", ואולי היא שגרמה לכך שהרמב"ם נחלץ לכתוב מאמר בעניין תחיית המתים. האיגרת מראה כיצד הפכה שאלת תחיית המתים לבעיה מרכזית, שהסעירה את העולם היהודי במאות השתים עשרה והשלוש עשרה, והיא חושפת היבטים שונים של ההגות היהודית בתקופה זו. מגיה, דרשנות, פרשנות, ופילוסופיה מוצאים את ביטויים באיגרת, והיא משרטטת את קו  האופק האינטלקטואלי של הקהילה היהודית במזרח בסוגיה הנדונה.
האיגרת נשתמרה במקורה הערבי ובנוסח עברי מהמאה הי"ד. הספר כולל מהדורות של שני הנוסחים, תרגום של הטקסט לעברית בת-זמננו, פירוש של האיגרת והסוגיות הנידונות בה, ומבוא המציג את האיגרת ואת מקומה בהגות של התקופה.