עת־מול גיליון 297
עת לפתוח
עת לפתוח עת-מול 297
המאמרים בגיליון מגוונים הפעם מבחינת התקופות ומבחינת הנושאים.
שני מאמרים עוסקים בנציגים של הקהילות היהודיות ממרכז אסיה בירושלים: חמוטל מנשהוף מציגה את אוסף הצילומים של מאיר בצלאל – צלם בן העדה האפגנית בירושלים, ורחל ברקאי מספרת על בני משפחת יהודיוף מבוכרה שבנו להם "ארמון" בירושלים.
לירון סמוליאר מציעה לקרוא את הספר "שמשון" של ז'בוטינסקי בזווית שונה ומסקרנת. תמיר גורן מספר על ניסיון שנעשה ללמד את מוכתרי היישובים היהודים לדבר ערבית ולהכיר להם את התרבות הערבית, ניסיון שמטרתו הייתה לשפר את יחסי השכנות בינם ובין הערבים בארץ.
אבי ששון ורועי מרום מתארים את הניסיון להקים עיר חדשה בשם עסקלאן אל־ג'דידה ומדוע הניסיון לא צלח. איציק שושן חושף מיהו הקצין הצרפתי שהשפיע על גבולות ארצנו ונעלם מההיסטוריה. ראובן גפני מפגיש אותנו עם דרך גלילי ושואל מדוע כונו הדרכים בבקעת הירדן דווקא על שם אנשים ממפלגת העבודה. עידן פרץ מתאר את מנהג קטלוניה ומה מאפיין אותו, ויואב אבניאון לוקח אותנו לסייר במצד עתרת שעל הירדן.
בתקווה לימים יפים ורגועים,
מרוה בלוקה
עורכת 'עת-מול'
marva@ybz.org.il
