באוגוסט 2005 הונחו במכון בן־צבי קווי היסוד לעיצוב מחדש ולמחשוב של פרויקט
הגניזה שיזם הנדבן החוקר ד"ר אלברט דב פרידברג. קדמו לכך שלבי הכנה שהראשון
בהם הושק בניו־יורק בשנת 1998. בישיבה שבה השתתפו ר' ראובן רובלוב, נציגו של
ד"ר פרידברג, וכן הפרופסורים מנחם בן־ששון, ראש מכון בן־צבי דאז, חגי בן־שמאי,
ראש מכון בן־צבי היוצא ויעקב שויקה, הוחלט על השלבים והשיטות שישמשו את
הפרויקט בשנים שתבאנה. היעד היה הנגשת כל תכולת כתבי היד של הגניזה לחוקרים,
לסטודנטים ולקהל רחב וזאת על ידי שימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות
ביותר ואף על ידי פיתוח כלים חדשים ייעודיים לפרויקט זה. בשלב מאוחר יותר
נוספו לפרויקט הגניזה מפעלים נוספים כגון 'הכי גרסינן' לנוסחאות התלמוד הבבלי.
עשרים שנה חלפו מאז מיסודו של המפעל במתכונתו הנוכחית, ודומה שהגיע
הזמן למבט רטרוספקטיבי על פרויקט זה אשר שינה מן היסוד את חקר גניזות קהיר
וקידם אותו בצעדי ענק למחוזות שחוקרי העבר אף לא העזו לקוות להם.
חוברת חגיגית זו מבקשת לציין עשרים שנות פעילות לפרויקט הגניזה של
פרידברג ולהוקיר בתודה את תרומתו הרבה של ד"ר פרידברג לחקר הגניזה, מדעי
היהדות ומדעי הרוח ולימודם. חברו בה חוקרים בתחומי המחקר השונים של הגניזה.
כל אחד מהם מבקש לתאר את ההתקדמות שחלה בתחום מחקרו בעקבות ייסוד
מפעלות פרידברג, בין אם על ידי תיאור ההתפתחות לשלביה ובין אם על ידי הצגת
מחקר חדש המדגים את האפשרויות שנפתחו בתחום מחקרו בזכות המפעל.
אנו מקווים שחוברת מיוחדת זו תשמש אבן דרך בתולדות המחקר ואולי גם
תאפשר מבט לעתיד וראייה בהירה של צורכי המחקר מנקודה זו ואילך.