ספר זה הוא החמישי בסדרה חדשה על קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים. הסדרה פורשת תיאור מקיף של התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו בקהילות בארצות המזרח. בחברה הישראלית גוברת בשנים האחרונות המודעות לחשיבות שימור מורשת קהילות ישראל, והסדרה נועדה לתרום למגמה זו.
הקהילה היהודית באיראן היא בעלת עבר היסטורי עשיר. היבטים ממנו, כהצהרת כורש וסיפור מגילת אסתר, מעוגנים בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי כולו.
מקובל לחלק את המאות התשע-עשרה והעשרים באיראן לשלוש תקופות, על פי משטריהן.
התקופה הקאג’ארית שהסתיימה בשנת 1925 התאפיינה בפגיעות בקהילה היהודית ובדחיקתה אל שולי החברה. בתקופה הפהלוית, 1979-1925, איפשרה האווירה הפוליטית, הדתית והכלכלית את השתלבותה החברתית והתרבותית של הקהילה היהודית באיראן, ועוצבה מערכת יחסים מיוחדת במינה בינה לבין מדינת ישראל.מאז 1979 שורר באיראן משטר שיעי קנאי, ששינה את דפוסי הקיום של הקהילה היהודית והביא להגירתם של רוב היהודים מאיראן לישראל, לארצות הברית ולמדינות אחרות.