“קח מקל, קח תרמיל, בוא איתי אל הגליל”…
לצערנו, כבר חודשים רבים שמילים אלה לא רלוונטיות בכל אזור קו העימות לאורך גבולה של ישראל עם לבנון.
הגיליון שלפניכם מוקדש לתושבי הגליל והוא יוצא בשיתוף עם המכללה האקדמית תל־חי, שמאז המלחמה פועלת בלמידה מרחוק ובקמפוסים מארחים ברחבי הארץ.
האזור, שהיה אזור גבול בטחוני ומדיני גם בעבר, ידע ימים שקטים וימים קשים ומתוחים. ניסינו לגעת גם באלה וגם באלה. המאמר של חריף מתאר מסע מיוחד לדמשק שערך ש”ד גויטיין בתקופה שבה הגבול בין השלטונות הבריטיים והצרפתיים היה פתוח למעבר, והיה אפשר לנוע בחופשיות מעמק החולה והגליל לסוריה ולבנון. לעומת זאת שני המאמרים, של גולדשטיין ושל בהרל, עוסקים בתקופות של מתיחויות ומלחמה באזור ומתארים את הסוגיה הכואבת של הצורך בפינוי תושבים – ב־1940/1 וב־1948. מאמרם של ברגר, גליק ופרץ עוסק בקרבות מלחמת העולם הראשונה על גשר בנות יעקב – גשר שבשל חשיבותו האסטרטגית ידע קרבות רבים גם בעבר הרחוק, ושפירא מספר על רצח לואיס אנדרוס מושל הגליל הבריטי.
אוכלוסיית הגליל הייתה ועודנה מעורבת. עבאסי מתאר מדרסה אסלאמית שנבנתה בעכו להפצת הדת והתרבות הערבית. גורן מספר על ניסיונות של גרמנים מיסיונרים להפצת הנצרות
בטבחה ובצפת. גואטה־בוקובזה מתארת את המתח בין אנשי העלייה השנייה לאנשי העלייה הגדולה כפי שהוא בא לידי ביטוי בחצור, וגרינברג עוסק בסילו – אחד מסמלי ההתיישבות החקלאית בעמק החולה ובגליל.