הכלכלה הבינלאומית בימי הביניים התבססה על הסחר בבשמים, בתרופות, בצבעים ובחומרים נוספים שיובאו מן המזרח הרחוק, ובעיקר מהודו. המקור היחיד המעיד על סחר זה באופן ישיר הוא אוסף תעודות מן הגניזה הקהירית, שנכתבו בידי סוחרים יהודים, רובן מסוף המאה האחת-עשרה עד מחצית המאה השתים-עשרה. אלה היו בני המעמד הבינוני ובאו מארצות הים התיכון ומספרד. הם שיתפו פעולה עם עמיתים מוסלמים, הינדים ונוצרים, ושנים ארוכות בילו במסעות מסחריים בהודו, בדרך אליה וממנה. התעודות מתארות גם את פעולותיהם של הסוחרים בתימן, בארצות מוצאם ובמערב, ומשקפות את חייהם האישיים והמשפחתיים ואת מגעיהם עם הקהילות היהודיות ועם לא-יהודים.
הכרך הראשון דן ביוסף אללֶבְּדִי הטריפוליטאי, המכונה בתעודות הגניזה 'אלתאג'ר' [='הסוחר הגדול'], מראשוני סוחרי-הודו היהודים שניירותיהם שרדו בגניזה. בספר מתועדים מסעו לעדן ולהודו בסוף המאה האחת-עשרה, המשפטים שניהלו עמו שותפיו בשל שובו למצרים, ומסמכים המעידים עליו ועל משפחתו וצאצאיו עד המאה השלוש-עשרה. במבוא גם סקירה כללית על התעודות העוסקות בסחר-הודו. התעודות נדפסו בשפת המקור בערבית-יהודית בליווי תרגום וביאורים.