עת לפתוח עת-מול 299
המאמר הפותח של משה ארנוולד מספר על מעורבותם של סטודנטים לתאולוגיה מאוקספורד בדיכוי מאורעות תרפ"ט. כשפרצו המאורעות הבין השלטון הבריטי שכוחות הביטחון שברשותו לא מספיקים לטיפול במאורעות הקשים. כדי למלא את החסר הם פנו לנתינים בריטים ששהו אז בארץ, בהם גם לסטודנטים מאוקספורד, וגייסו אותם למערכה. כבר אז היו שהשוו את גיוסם ואת תרומתם לחוסר התרומה של אחרים, למשל של תלמידי הישיבות, במיוחד בחברון.
בתקופת המנדט הבריטי נבנו בירושלים מבנים אייקוניים שעיצבו את נופה של העיר. ביניהם בולט בניין סנסור במרכז העיר. שייקה ברונשטיין מתאר את סיפורו של הבניין ואת סיפורו של היזם הערבי העומד מאחורי הקמתו.
היסטוריה מדינית וביטחונית איננה רק רצף של אירועים, החלטות ופרוטוקולים, אלא גם תוצר של אינטראקציות אנושיות, יחסי אמון, היררכיות, זיכרונות ורגשות. כולם חלק מתהליך מורכב של קבלת החלטות. דוגמה לכך נראה במאמרו של יניב פרידמן על היחסים בין לוי אשכול למשה דיין.
במאמרים האחרים נספר מי היה בנחמין נונייס ורגס ומה עשה לטובת העם היהודי ומדינת ישראל; מי הקים את חנות הספרים הראשונה בתל אביב ומה מכרו בה; מה עמד מאחורי המשחק "כביש הגבורה" ומה אפשר ללמוד ממנו על דרך הגבורה; מי הייתה תרצה רבני; ומה ידוע על קהלים יהודיים שפרחו תקופה קצרה בברזיל במאה ה־17.