הנזירות הנוצרית צמחה מהמאה הרביעית והלאה לתנועה המונית, בין היתר כתגובת נגד להתעצמות הפוליטית והכלכלית של הנצרות באימפריה הרומית. הממסד הכנסייתי זיהה את הפוטנציאל החתרני של תנועה זו, ומיהר למסד אותה ולהכניס אותה תחת כנפיו. כנגד סגנון הנזירות העצמאי והרדיקלי של המתבודדים, עלה סגנון נזירות מפוקח ומתון יותר, של חיי שיתוף בקהילה בדמותו של המסדר […]

ממוסד הנזירות הפך מופת לחיים נוצריים וזכה לתמיכת השלטון והציבור בתקופה הביזנטית – מאות 7-4 לספירה. מנזרי מדבר יהודה החרבים והמערות שננטשו הם עדות אילמת לימי זוהרה של נזירות המדבר. הנופים הדרמטיים-קיצוניים של מדבר יהודה, המצוקים והמערות לצד נחלי אכזב ומעיינות מצד אחד; ואתר הטבילה בירדן וירושלים מנגד היו משכן התבודדות אידאלי לאלפי נזירים. בנופי […]

נראה איך השתקעו פרקטיקות נזיריות-סגפניות במספר חוגים שצמחו באסלאם – דת שבמרכז מהותה מצויים הלכה ומונותאיזם צרוף, ושצמיחתה נוצרת מתוך תהליך התפשטות והתערות. נפגוש את הסגפנות בשחר האסלאם, בקהילות המוסלמים שהתפתחו ובמיוחד בקרב חוגי הצוּפים, נמצא אותה במפגשים בין-דתיים כמו גם במלחמות המוסלמים – ואפילו בקרב האסלאם הרדיקלי בן ימינו.

פרנציסקוס הטיף לעוני קולקטיבי רדיקלי, אך התנועה שהוא ייסד הפכה לאחד ממסדרי הנזירות החזקים והמשגשגים ביותר. הנזיר מרטין לותר יצא כנגד הממסד הקתולי וכונן זרם נוצרי חדש ללא נזירות במאה ה-16, ומנגד הכנסייה הקתולית נעזרה במסדרי נזירים חדשים וותיקים כדי להתמודד עם האתגר הפרוטסטנטי. בתקופה המודרנית נעשו ניסיונות לעדכן ולהתאים את הנזירות לרוח התקופה וצמחו […]

נחשוף את מקורותיה, מאפייניה, וגווניה של תופעה מסעירה ורבת פנים. נסביר את מהות הפרישות בהינדואיזם, ומהו הרקע להולדתה? מה עושים (ולא עושים) בה? ממה בעצם פורשים הפורשים, ולשם מה? מדוע חלקם הופכים למכשפים, נוודים מקצועיים ומנהיגים פוליטיים?

ביפן של המאה ה־21 מנזרי הזן מתמודדים עם אתגר כפול: מצד אחד מחויבות עמוקה לתרגולים רוחניים ומסגרת מינזרית בעלת אידאלים בני מאות שנים; מצד שני מציאות עכשווית המאופיינת בירידה במספר הנזירים, חברה שהולכת ומתרחקת ממוסדות דתיים, ושינויים תרבותיים וכלכליים עמוקים. נעסוק במאבק לשימור מסורת זו לנוכח האתגרים הגדולים של הזמן, ותדגיש גם את האפשרות המוחשית […]