מסע בעקבות ביקורו ההיסטורי של בנימין זאב הרצל בארץ ישראל בשנת 1898. מה היו האתגרים שעמדו בפני המשלחת הציונית ומה היו הישגיה? באמצעות יומני הרצל ותמונות מהמאה ה-19, נעקוב אחר המשלחת מנמל יפו ועד למפגש ההיסטורי המיוחל עם קיסר גרמניה באוהלו.

“יפה תואר להפליא, פנים סמוקות, בלורית מכסיפה, מגולח למשעי, עיני אש מאיימות […] חליפת טוויד יקרה תפורה לפי מידה ובידו מטה בעל גולת כסף.” כך תיאר הסופר עזרא המנחם את ידידו האניגמטי. ננסה לברר האם היה סוכן ביטוח תמים או שמא מרגל ערמומי? האם שיריו מסייעים בפיתרון התעלומה? וכיצד מצא את מותו בחצר ביתו בירושלים?

נכיר את המבנים המייצגים את רוח התקופה בהיבט הלאומי, התרבותי והחברתי, את סגנונות הבניה ואת האדריכלים – שעיצבו חלקים גדולים מהעיר עד היום.

בית הערבה היא סיפור של יישוב ומפעל, של חלום ונחישות, של אומץ ויצירתיות, וכמובן – סיפורם של אנשים שהיה אחד משיאי הציונות. את ההרצאה נלווה בקטעי סרט מקורי.

מעמדה של ירושלים הוא ייחודי בעיני העולם, ובעיניים בריטיות אף יותר מכך. מה הפך אותה למקום כה מיוחד? מתי צילצלו הפעמונים ברחבי האימפריה לכבוד העיר? כיצד נוצק מיתוס ירושלים בעיניים הבריטיות, ומיהן הדמויות המרכזיות המעורבות בסיפור זה? אלנבי וצ’רצ’יל, לויד גורג’ ובלפור – נשמע על ביקורי אישים בריטיים בכירים בירושלים, ועל תגובת היישוב העברי לביקורם.

נערוך סיור וירטואלי באתרים הקשורים בסיפור חייו של בן יהודה, ונבדוק אם אכן הוא “המחיה של השפה העברית” – או שמא היו עוד?

באיזו שפה יש לדבר ולדרוש בבית כנסת ציוני בארץ ישראל המנדטורית ? האם עלינו לאמץ הגיית-תפילה אחידה עבור בני כל העדות? מה היה מעמדן של העברית, היידיש והאנגלית בבתי הכנסת של ירושלים בתקופת המנדט? נעסוק בשאלות שהטרידו את אנשי היישוב העברי הציוני בפקדם את בתי הכנסת, ונראה את הפתרונות ואת השפעתם.

“צאו ורונו… כי קם הדביר” – באחד הרגעים המרגשים של ימי המנדט הבריטי, נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים. מה היו הנסיבות והמאבקים של הקמת המוסד המכובד? מי היו הדוברים העיקריים באותו יום חגיגי, ומה המסר שביקשו המייסדים להעביר לעם היהודי – ולעולם?

באחת הפרשות המטלטלות והטראגיות שזעזעה את המדינה באמצע מלחמתה לעצמאות, קצין ומפקד עתיר-זכויות הואשם בבגידה – ואז נשפט והוצא להורג בתוך שעות בודדות. נסקור את הפרשה העגומה שהטילה צל כבד על המעורבים בה, ואת תוצאותיה.

במאי 1936 כבש מוסוליני את אתיופיה, והקיסר שנחשב צאצאו של שלמה המלך נמלט והגיע לירושלים. היישוב העברי הנסער קיבל את המלך הפליט בהתרגשות רבה, וביקורו בירושלים נותר חקוק כאות למה שצופן העתיד.

במהלך תקופת המנדט ראתה החברה החרדית בירושלים לנגד עיניה את התעצמותה ואת התבססותה של התנועה הציונית בעיר – שהיתה בעבר נחלתו של ‘היישוב הישן’. ההנהגה החרדית נאלצה להתמודד עם הצלחותיה של האידיאולוגיה הציונית, במאבק חריף ולעתים גם בפשרות. נשמע על התגבשותה של החרדיות הקיצונית בירושלים, על יעקב דה-האן ופרשת הירצחו, על הולדתה של “נטורי קרתא” […]