ארבע ‘ערי הקודש’ הוא כינוי קיבוצי לצפת, טבריה, חברון וירושלים. זהו כינוי שהיה שגור בפי יהודים בתקופה העות’מאנית, ככל הנראה מאמצע המאה ה־17 ,וראשיתו קשורה ככל הנראה בארגון התרומות הנשלחות מהגולה לארץ וחלוקתן.
במסגרת המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה, הוחלט לערוך מיזם מחקר מקיף על ארבע ערים אלה.
מחקר זה יאפשר לבחון את תולדותיה של כל אחת מהערים, את תושביה ואת אופייה, את מקומה במרקם החיים של הארץ, את מערכת היחסים בין שתי הערים הצפוניות – צפת וטבריה, ושתי
הדרומיות – חברון וירושלים, ואת כל ארבע הערים כמכלול, החל מן התקופה העות’מאנית.
כמהלך מרכזי של מיזם מחקר זה אנו הוקמו קבוצות מחקר שונות.
כל קבוצת מחקר מרוכזת על ידי חוקר/ת מוביל/ה ותכלול חוקרים וחוקרות, שאליהם הצטרפו תלמידים ותלמידות מחקר העוסקים בתחום, במטרה להציג מגוון מחקרים והשקפות. קבוצות
המחקר כוללות משתתפים ממוסדות מחקר שונים ומתחומי דעת מגוונים. פירות המחקר ישמשו בסיס לפרסומים שונים בפורמטים מגוונים: בלוג, פודקאסט, מאמרים בכתבי עת או כרך של מאמרים מסכמים.