הרצאה מסקרנת הפותרת כמה תעלומות בירושלים העתיקה, כמו – מדוע הוקמה ירושלים דווקא בעיר דוד? למה חומתה עומדת בדיוק במקומה? האם יש סיבה למיקום השערים? למה העיר התפתחה בכיוון אחד מחוץ לחומות?

אי אפשר לעסוק בירושלים מבלי להזכיר את מלחמת ששת הימים. אך במשך שנים כשעסקו במלחמה ההיא – עסקו בעיקר באלו שהצטלמו או היו סמוכים למיקרופונים של השדרים, ושכחו מאחרים שאולי דווקא בזכותם אוחדה ירושלים. במפגש שלנו – נחזיר להם את הכבוד הראוי.

נעסוק בשאלות הגדולות הנוגעות לספריות בכלל' ולספרייה הלאומית בירושלים בפרט: מדוע בכלל צריך בימינו ספרייה? מדוע הספרייה צריכה להחזיק, לשמור ולשמר מיליוני פריטים פיזיים? ועוד. נשמע על הדרך שבה תוכנן ונבנה המבנה החדש של הספרייה הלאומית, ועל הרעיונות הגדולים שעמדו מאחורי עיצובה.

ההרצאה תעסוק באדריכלות הנוצרית בעיר הקודש במאות ה-19 וה-20 ככלי לביטוי לאומיות ולאומנות. דרך מבני ציבור שהקימו מעצמות אירופה בתקופת היחלשות האימפריה העות’מאנית, אראה כיצד סגנונות הבנייה שימשו אמצעי להצהרה פוליטית, תרבותית וסמלית על נוכחות וכוח.

מבין הכפרים הערביים הנטושים שסופחו לירושלים הישראלית לאחר מלחמת העצמאות ויושבו במידה משתנה של הצלחה, בלטה ליפתא בעליבותה ואומללותה, שנבעו מתנאיה הטבעיים, מיקומה במרחב וחוסר היכולת של הגורמים המוסמכים להחליט בנוגע לעתידה. בהרצאה זו נעמוד על קורותיו של הכפר ההררי היפהפה והבעייתי וקורתיהם של תושביו לאחר קום המדינה.

המהנדס ג'ורג' פרנג'יה היה אחד האנשים הכי מוכשרים ופעלתנים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. הוא שימש בין היתר כמהנדס מחוז ירושלים העות'מאני ומהנדס העיר ירושלים במשך כ- 15 שנה, נשלח מטעם השלטון למגוון משימות ברחבי האימפריה, אך חזר גם לירושלים. פרנג'יה הגה ותיכנן תוכניות רבות ושאפתניות לסלילת דרכים, להובלת מים ולהשקיה, לסלילת קווי רכבת וחשמלית, לבניית […]

בין שתי הערים הקדושות ירושלים ובית לחם משתרע מרחב עמוס מסורות דתיות נשכחות ושרידים ארכיאולוגיים מרגשים ומסתוריים. נעמוד על המסורות השונות המתקיימות במרחב זה – יהודיות, נוצריות ומוסלמיות – ועל הקשרים המפתיעים ביניהן, ונגלה את סוד קסמו של 'השדה המגנטי' הרוחני שדרכו עברו הצליינים בדרכם בין שתי הערים.

ירושלים של המאה התשע עשרה, היתה אחת הערים המסוכנות בעולם. עוני, מחלות ותנאים סניטריים בלתי אפשריים הכו בתושבים ללא רחם. בהרצאה ייחודית זו נשמע נדבר על התקופה האפלה והמסריחה בתולדות העיר. ונשאל מה אפשר ללמוד מירושלים ההיא על המשברים האקולוגים הפוקדים אותנו כיום.

אל ירושלים בתקופת המנדט ובראשית שנות המדינה: חנויות ספרים נשכחות, ספריות לאומיות וקהילתיות, סוחרים וקוראים.