האימפריה האשורית (911-609 לפנה”ס) מהווה אחד הפרקים המרתקים ביותר בתולדות המזרח הקדום, כאשר הצליחה להקים את האימפריה הגדולה הראשונה בהיסטוריה האנושית – מבסיסיה על נהר החדקל. נבחן את הגורמים המרכזיים לעליית האימפריה: החדשנות הצבאית ושיטות המצור והלחימה המהפכניות; המערכת המנהלית המתוחכמת שאפשרה שליטה יעילה על שטחים עצומים; והאידיאולוגיה המלכותית שהציגה את המלך כשליח האל על […]

התפשטותה המהירה של האימפריה האשורית במאה ה-8 לפני הספירה נתנה את האות לראשית עידן האימפריות – עד אמצע המאה ה-20. האימפריות הראשונות היו מוגבלות ביכולת שליטתן ולפיכך בהיקף התפשטותן, אך האימפריה הפרסית ‘שינתה את השיטה’ ובכך פרצה את הדרך להתפתחותן של אימפריות גדולות בהרבה. נסקור את תהליך התפשטותן של האימפריות האשורית והבבלית, ונעמוד על הגורמים […]

אלכסנדר “הגדול” הקים אימפריה רחבת ידיים שהפכה ברבות הימים תשתית לממלכות ההלניסטיות. ההישגים שלו היו לא רק חסרי תקדים מבחינה גיאוגרפית, אלא שילבו גם גישה ייחודית מבחינה תרבותית שהייתה מעבר להתניה המסורתית בעולם העתיק לכיבושים ולשליטה. נעמוד על האופן בו צמחה האימפריה של אלכסנדר, ובמיוחד על אישיותו וחזונו כפי שתוארו במקורות השונים.

נעמוד על אחד מסודות ההצלחה של האימפריה הרומית: הצבא. לצד הצגת המבנה, ההרכב ושיטות הלחימה של הצבא הרומי ששימשו כיסוד לצבאות המודרניים, נדגים זאת על בסיס הממשק עם תושבי ארץ-ישראל – שהגיע לשיאו בדמות שתי המרידות הגדולות במאה הראשונה והשנייה לספירה.

האימפריה הנאו-אשורית שלטה במזרח הקרוב כ-250 שנה, בין המאות התשיעית לשביעית לפנה”ס. בשיאה היא חלשה על הלבאנט, מצרים וחלקים מארמניה ואנטוליה, והותירה עדויות מרשימות ששרדו עד ימינו (שחלקן הושחתו לאחרונה בידי “המדינה האסלאמית”). כיום, חישה מרחוק (remote sensing) באמצעות תמונות לוויין מאפשרת לנו לבחון את שרידיה העתיקים לא רק בעין האנושית, אלא גם באמצעות אלגוריתמים […]

חזון השלום הרומאי Pax Romana מבוסס לא רק על כוח הזרוע של האימפריה, אלא גם על בשורה של חוק ואזרחות שרומא מנחילה לכל העמים. נציג מקורות המשקפים תעמולה זו, ואת מנגנוני הפעולה של רומא שעיצבו תודעה זו בקרב תושבי האימפריה. נראה כיצד גם תושבים לא רומים מהדהדים מסרים אלו. החכמים היהודים נאלצו להתמודד עם דימוי […]

בין המאה ה-16 למאה ה-18 עלו לגדולה שלוש אימפריות אסלאמיות אדירות באזורנו: העות’מאנית, הספווית והמוגוּלית. היסטוריונים כינו אותן “אימפריות אבק השריפה” בגלל עוצמתן הצבאית, שנבעה במידה רבה מאימוץ טכנולוגיות צבאיות חדשות. האימפריות הללו, שהיו “מעבדות” מוקדמות של מודרניוּת אימפריאלית, סימלו סוג חדש של מדינה ונורמות חדשות של פוליטיקה. הסיפור של אימפריות אבק השריפה הוא לא […]

אלו המתארים את העולם המערבי בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, נוטים לתאר מאבק בין שני מערכי כוחות, אחד מואר, שני אפל. מחד, הם אומרים, התפתחה באירופה גישה ליברלית, אנטי-אימפריאליסטית, כזאת שסולדת ממלחמות, מאימפריאליזם, מכיבוש ומשפיכות דמים. ומאידך, התפתח בה גם הפשיזם, שהצמיח את הדיקטטורות הרצחניות של היטלר ומוסוליני. אולם האם ההבדל בין הגישות הללו היה […]

עד לסיום מלחמת העולם הראשונה כרבע מאוכלוסיית העולם היה תחת שליטתן של מעט מדינות אירופיות. ננתח את הגורמים למרוץ בין מדינות אלה על כיבוש שטחים נרחבים ברחבי העולם, וננסה להסביר מדוע נגררו ממשלותיהן להרפתקאות שעמדו לעתים קרובות בניגוד מוחלט לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן.

באגדות, האבירים האירופיים מתוארים כלוחמי צדק, הנאבקים למען הכנסייה ולמען החלשים בחברה. חוקרים מודרנים העירו שאותם האבירים היו בפועל אכזריים למדי – אבל האם לערכי האבירות מהאגדות באמת לא היה בסיס? נצלול למסע מרתק בתולדות האבירות ומוסר הלחימה, ונראה כיצד הערכים של ימי הביניים הניחו את הבסיס לטוהר הנשק, לחוק הבינלאומי ולמוסר הלחימה המודרני. מי […]

בשנת 1867 נולדה האימפריה “האוסטרו-הונגרית”, כשהקיסר פרנץ-יוזף לבית הבסבורג הוכתר בקתדרלה של בודפשט. אבל סיפורה של הקיסרות שהקימה משפחת הבסבורג לא התחיל אז, אלא בשיאם של ימי הביניים, ושיאה של האימפריה שהקימה המשפחה היה דווקא במאה ה-16. נעקוב אחר הדמויות ואחר השיטות באמצעותן הביאה משפחה אחת ליצירתה של אימפריה חובקת עולם.

הקיסרית מריה תרזה לבית הבסבורג הוציאה צו גירוש של היהודים מהעיר וינה, בירת האימפריה, ומסביבותיה – ואילו בנה, הקיסר יוזף השני, פרסם את “צו הסובלנות”. הדימוי שלהם בזיכרון היהודי תואם את הגדרת מעשיהם. אבל, האם המדיניות של האם ובנה כלפי היהודים אכן הייתה כל כך שונה? עד כמה פעולות הקיסרים הייתה חלק מהמדינות הקיסרית הפרגמטית […]

נתחקה אחר כמה מאפיינים מרכזיים ואף ייחודיים לאימפריאליזם הבריטי, בהם: עיקרון חופש האמונה של ה”ילידים” לעומת מאמצים מיסיונריים לנצרם; היחס הכללי לכפיפים ביבשות שונות; סוגיית ההגירה מאירופה למושבות; וההשפעות ההדדיות בין תרבות הכובש לבין תרבות הנכבשים במושבות שונות. נתרכז במערכת היחסים בת כמעט 200 השנים בין האימפריה הבריטית לבין.מושבת הדגל שלה, הודו. נתוודע לאופן בו […]

נעסוק במגמות קולוניאליסטיות עכשוויות ובחדירתן ההולכת ומעמיקה של סין ורוסיה כיום אל תוככי אפריקה.