נכיר את אתר “עלמא” – אטלס דיגיטלי למקומות הנזכרים בספרות חז”ל, כלי מחקר חדש וחשוב. נערוך בעזרתו מיפוי משווה של המקומות השונים הנזכרים בחיבורים השונים המרכיבים את ספרות חז”ל, ונאיר באור חדש את הקשרם ההיסטורי.

בספרות התנאית יש מחלוקות בנושאים דוגמת מעמדם של הגרים בפולחן, בנישואים ובמוסדות ההנהגה. לפי ההלכה התנאית עם ישראל מחולק למעמדות, מהכוהנים הפירמידה ועד הממזרים והנתינים בתחתיתה. היכן למקם את המצטרפים החדשים בתוך ההיררכיה הזאת? איך ייתכן שבתחומים מסוימים מעמד הגרים שונה מזה של היהודים ה”ותיקים”? שימו לב! מועד תחילת ההרצאה מוקדם באופן חד פעמי לשעה […]

מדוע המדרש התנאי נראה כמפרש את המקרא באופן ׳עקום׳ כל כך? חלק מהחוקרים ראו במדרש רק עיגון בדיעבד של מסורות, וחלק טענו שיש לדרשנים תודעה ׳פרימיטיבית׳ שאינה מבחינה בין הפרשן לטקסט. גישות חדשות מציעות מבט שונה בחקר המדרש. ננתח את הטקסטים וננסה לחשוף את הנחות המוצא של כתיבת המדרש. בשל שידור ההרצאה מארה”ב, היא תתחיל […]

מאגיה בספרות חז”ל

דרך השוואה בין התלמוד הירושלמי למקורות התנאיים, נבחן מה היה החידוש המהותי של הפרויקט האמוראי-התלמודי לעומת התרבות החז״לית שלפניו.

בשעה שבתי המדרש כינסו את יצירתם, והנהגת הנשיאות בטלה מכוח צו ולחץ רומי, התרחשה עלייה מחודשת בנוכחות הרובד הכוהני בחברה. מציאות זו השתלבה יפה בנוכחות הגדלה של עולם בית הכנסת בחברה הארצישראלית. בשולי הדברים נבחן גם את ההקשר להעצמה של ההנהגה הכנסייתית כגורם מנהיג, נוסף על ההנהגה האימפריאלית.

נכיר את חכמי קיסריה, כגון ר’ הושעיא ור’ אבהו, שהיו דמויות דומיננטיות בדורם אך לא השאירו כתבים מפרי עטם. ננסה להתחקות אחרי מפעלם הענף ולחשוף משהו מהחידה האופפת אותם, באמצעות כלים לשוניים – שיחשפו שכבות ספרותיות בבראשית רבה ובתלמוד הירושלמי.

נבחן את מקומה של הזקנה בעולמם של חכמים: מיהו ‘זקן’ ומהם תפקידיו החברתיים והמשפחתיים.

בתי הכנסת הינם הממצא הבולט והמרשים שנותר מהקהילות היהודיות ברחבי הארץ והפזורה. הם משקפים בתוכניתם, בעיטוריהם ובכתובותיהם את הקהילות שבנו ופקדו אותם. נבחן את הריאליה היהודית על ציר המרחב והזמן, כפי שעולה מהממצא בבתי הכנסת, מול עולמם וסמכותם של חז”ל.

בשנים האחרונות נחשף בבית הכנסת העתיק שבחוקוק פסיפס מרהיב ובו תיאורים מסיפורי המקרא, וכנראה גם של מרד המקבים. עושר הדימויים ומגוון האירועים חורג ושונה מכל מה שהיה ידוע עד כה. פסיפס בית הכנסת חושף בפנינו את ערכיה ותקוותיה של קהילה יהודית בגליל, שציפתה וקיוותה לגאולה בידי אלוהים ואדם.

האם התלמוד הבבלי משקף היכרות עם מסורות נוצריות קדומות? האם ניתן לזהות בו התייחסויות ישירות או עקיפות לברית החדשה ולמסורות של אבות הכנסייה? נבחן דוגמאות המצביעות על הקשרים האפשריים בין הטקסטים, ונשאל כיצד שיח זה מעצב את הבנתנו את עולמם של חכמי בבל ביחס לנצרות המתפתחת.